פסק-דין בתיק עפ"ת 16181-01-12

ביום 24.11.11 התייצב המערער לישיבת מענה בתיק בו הואשם בכך שביום 13.09.11 בסמוך לשעה 16:00 בכביש 20 נהג בקלות ראש בכך שעקף רכב מצד ימין לצד שמאל וגרם לרכב האחר לבלום, זאת בניגוד לסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה.

התיק בא בפניו של סגן הנשיאה, כב' השופט י. ויטלסון.

המערער השיב עפ"י הפרוטוקול שבתיק בית משפט קמא לאישום " אני הייתי צריך לצאת באיילון, לא הכרתי את המקום, סטיתי בלי לאותת". בית משפט קמא, על סמך הודאתו זאת, הרשיעו בדין, שמע טיעונים לעונש וגזר את דינו, בין היתר, לפסילה בפועל של ארבעה חודשים.

בית משפט קמא קיים פרוטוקול בטופס מובנה, כאשר ליד המילים " תשובת הנאשם המצוין לעיל" וברובריקה הבאה ליד המילה " צו" לא כתוב דבר, משום שמדובר ברובריקה המיועדת להמשך ההליך ביום אחר.

המערער טוען בערעורו שהורשע בדין בטעות כי לא הודה במיוחס לו משום שיוחס לו כתב אישום אחר לחלוטין: " טענתה המרכזית של ההגנה בערעור דנן הוא כי ביום מתן הכרעת הדין וגזר הדין לא הוקרא למערער את כתב האישום הנכון, לא הובהר לו כי מדובר בתיק זה וכתב אישום שצורף, אלא הוקרא לו כתב אישום אשר מתאר עובדות ונסיבות שונות מכתב האישום הנ"ל".

לכתב הערעור אף צורף תצהיר של המערער, המאשר עובדה זאת ועובדות נוספות, הכתובות בערעור.

ואכן, לכתב הערעור צורף פרוטוקול מצולם ובו בחלק תשובת האישום יש מחיקות ותוספות לכתב שונה לכאורה, של המילים " הרכב מוציא עשן שחור".

ברובריקה של ה" צו" מופיעות המילים " נהג ברכב שמוציא עשן שחור, מפריע לתנועה".

על פניו ברור שהפרוטוקול שצורף לערעור איננו הפרוטוקול שנוהל ע"י בית משפט קמא והנני סובר שעל פניו מי שטיפל באותו פרוטוקול שהוצג במסגרת הערעור ומי שהגיש ערעור, יצר בעיה הדורשת חקירה.

הנני אפוא קובע לעניין הערעור שאין כל בסיס לטענת המערער, כי כתב האישום אשר הוקרא לו שנה היה מזה אשר הורשע בו. הערעור דינו כמובן דחייה, אך מעבר לכך, הפרוטוקול והמסמכים יישלחו ע"י המזכירות לקצין אח"ק מחוז ת"א, שמתבקש לשקול בדעתו האם יש הצדקה לפתוח בחקירה, שמא נעברה עבירה של שיבוש הליכים בעניין זה. אדגיש, כי אני אינני מורה על חקירה, כמובן שהדבר נתון לשיקול דעתם של הממונים המקצועיים במשטרה.

הערעור נדחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.